מוניץ נ' בנט הנדסה בע"מ

פסק דין

בפניי תובענה כספית בהליך של סדר דין מהיר בסך של 46,569.56 ₪ מיום 17.5.2010 .

רקע עובדתי וטענות הצדדים :

במועדים הרלוונטיים לתובענה שימש התובע כבעלים של מסעדה בראש-פינה בשם "ג'וליאן" (להלן : "המסעדה") . הנתבעת הינה חברה פרטית מוגבלת במניותיה הממוקמת בירושלים ומתמחה באספקת והתקנת מערכות נידוף אויר למסעדות .

בתאריך 21.8.2006 רכש התובע מהנתבעת מערכת נידוף חדשה וכן שירותי התקנה של המערכת תמורת סך כולל של 44,600 ₪ בצירוף מע"מ . לטענת התובע , נציג הנתבעת (מר שי ארמה) התחייב בפניו להמציא לו תעודת אחריות , אולם לגרסתו חרף המוסכם תעודה זו לא הומצאה לידיו על אף פניותיו והפצרותיו של התובע .

עובר להקמת המסעדה במהלך חודש פברואר 2007 ,התקינו נציגי הנתבעת את מערכת הנידוף (ארובות ומפוח) במסעדה . לטענת התובע , הנתבעת לא ביצעה בשעת ההתקנה חיווט מתאים של חוטי החשמל לצורך מניעת "נפילות מתח" , ואף הגדילה עשות בכך שלא תדרכה את התובע ביחס לאופן חיבור המערכת למערכת החשמל . לטענת התובע , במעמד ההתקנה נכח בר סמכא מטעמו בתחום החשמל , אשר חיבר את הציוד למערכת החשמל הראשית של המסעדה וכן לתשתית החשמל הכללית של "חברת החשמל" בהתאם למידע שהועבר לו מעם הנתבעת .

בתאריך 17.7.2007 התרחשה הפסקת חשמל כללית באזור ראש-פינה כתוצאה מתקלה שנתגלעה במערכת תשתית החשמל הכללית של "חברת החשמל" . בתום הפסקת החשמל הבחין התובע בכך שנתגלעה תקלה במנוע מפוח היניקה של מערכת הנידוף אותה הזמין מהנתבעת – דבר אשר גרם להשבתתו המוחלטת של המפוח . לטענתו של התובע , בר סמכא מטעמו בדק את מערכת הנידוף והגיע לכלל מסקנה לפיה מקור התקלה נובע מכך שאנשי הנתבעת לא טרחו לבצע חיווט מתאים במערכת חוטי החשמל של המערכת אותה התקינו במסעדה , וכי ככל שחיווט כגון דא אכן היה מתבצע , אזי היה בכך כדי למנוע את התקלה שנגרמה למפוח .

לאחר קרות התקלה פנה התובע אל הנתבעת בבקשה לתקן את המפוח , אולם נציג הנתבעת , מר ארמה , ציין בפניו כי עליו לפנות אל חברת החשמל בבקשה לשפותו בגין התקלה שנתגלעה במפוח , שכן הנתבעת אחראית אך ורק לתיקון של תקלות טכניות הקשורות בתפקוד המערכת אותה רכש התובע מהנתבעת . לגרסתו של התובע , מר ארמה כפה עליו הר כגיגית , לרכוש מפוח חדש ולהתקינו במסעדה תמורת תשלום סך של 14,800 ₪ בצירוף מע"מ לטובת הנתבעת , אולם בשל העובדה שהנתבעת הינה היבואנית היחידה בארץ של מערכות מן הסוג האמור נאלץ התובע בלית ברירה לרכוש מהנתבעת מפוח חלופי , אשר הותקן במסעדה בתאריך 17.7.2007 .

התובע פנה אל "חברת החשמל" בתאריך 19.7.2007 בדרישה לפיצוי כספי בכל הנוגע לתקלה שנתגלעה במפוח , וזה נענה בתשובה מיום 19.7.2007 כי מדובר בתקלה בלתי צפויה בתשתית החשמל האזורית , וכי הדרך להימנע מתקלות כגון דא המתרחשות חדשות לבקרים באופן בלתי צפוי הינה להיערך מבעוד מועד באמצעות התקנת מערכות הגנה מתאימות במערכות החשמל . אי לכך , דחתה "חברת החשמל" את דרישת התובע לפיצוי כספי .

בתאריך 24.9.2007 פנה התובע מיוזמתו אל חברה מאזור טבריה המתמחה בליפוף מנועים בחשמליים (חברת "ליפופי הגליל בע"מ")  , וזו הגיעה לכלל מסקנה , כי הסיבה המרכזית לתקלה שנתגלעה במפוח החשמלי הינה שריפה שנבעה כתוצאה מהיעדר רכיב הגנה המכונה "פאזה" , או לחילופין , מהיעדר חיווט של שני חוטים למערכת הפיקוד , אשר היו גורמים להפסקה אוטומטית במערכת הפיקוד של המערכת שהותקנה ולאי התחממות היתר של מנוע המפוח .

בתאריך 22.7.2007 העביר התובע לחזקת הנתבעת ארבעה שיקים בסכום של 4273.5 ₪ כ"א (14,800 בצירוף מע"מ) לצורך רכישת המפוח החלופי והתקנתו במסעדה על ידי הנתבעת . במועד זה חתמה הנתבעת על גבי מכתב התחייבות כלפי התובע לפיו , אישור הזמנת המפוח בוצע בעקבות הערכה טלפונית של נציג הנתבעת בכל הנוגע לסיבת הנזק שנגרם למפוח , וכי ככל שתינתן חוות –דעת מקצועית או משפטית לפיה "חברת החשמל" איננה אחראית לנזק , אזי הנתבעת תשפה את התובע בגין הנזק הכספי שנגרם לו כתוצאה מהתקלה שנתגלעה במפוח , או לחילופין תשיב לו את השיקים שנמסרו לה .

בתאריך 26.9.2007 פנה התובע אל הנתבעת בכתב ודיווח לנתבעת על ממצאי הבדיקה של חברת "ליפופי הגליל" וכן אודות עמדתה של חברת החשמל בכל הנוגע לסיבת התקלה שנתגלעה במנוע המפוח . אי לכך , הודיע התובע במכתבו זה , כי יתרת התשלומים בגין רכישת המפוח מעוכבת על ידו כל עוד לא תושג הסכמה בין הנתבעת לבין חברת החשמל בכל הנוגע לאופן שיפויו בגין התקלה שנוצרה במפוח .

הנתבעת השיבה לתובע במכתב תשובה מיום 29.10.2007 , כי אין כל מחלוקת שאכן מנוע המפוח פעל בלא ההתקן למניעת "נחשולי המתח" החשמליים המכונה "פאזה" , ברם לדידה הינה פטורה מאחריות לנזק שנוצר לאור תניות הסכם רכישת המערכת לפיהן הנתבעת איננה מבצעת "הזנה" של מערכת הנידוף למערכת החשמל הכללית , משום שהלקוח נדרש לבצע את ההתקנה של מערכת הנידוף למערכת החשמל הכללית באמצעות בר סמכא מטעמו .

בעקבות החלטת התובע  לבטל את השיקים שנמסרו על ידו לטובת הנתבעת הגישה הנתבעת את אותם שיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ . אי לכך , הגיש התובע התנגדות לביצוע ארבעת השטרות , אולם בסופו של יום דחה בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט גד ארנברג) את ההתנגדות בנימוק , כי התובע מחזיק בפועל בשני מפוחים וכי האחרון לא השכיל להביא בפני ביהמ"ש חוו"ד מקצועית לפיה הנתבעת התרשלה במעשיה ו/או כי ניתן היה לתקן את המפוח במחיר נמוך יותר ו/או כי חברת החשמל שהנזק איננו מכוסה על ידי חברת החשמל . עם זאת קבע ביהמ"ש , כי התובע רשאי להגיש תובענה כספית בגין הנזקים שנגרמו לו , לטענתו , כתוצאה מהפסקת החשמל .

התובע צירף לכתב התביעה חוות-דעת מקצועית מטעם מהנדס החשמל , אינג' ג'מאל זועבי , אותה ערך ביום 6.5.2010 . מחווה"ד עולה , כי מדובר במפוח עם מנוע "תלת פאזי" לצורך מניעת תקלות ברשת החשמל ובמערך המיכאני וכי על המתקין להרכיב מנגנוני הגנה מפני עומס יתר על המנוע וכן מפני עליית טמפרטורה בליפופים באמצעות התקנתן בלוח החשמל המסופק עם המנוע , או לחילופין , בתוך לוח חשמל קיים . מחווה"ד עולה , כי שני סלילי המנוע נשרפו כתוצאה מהתחממות הסלילים בשל חוסר פאזה , ולפיכך בהיעדר אחת מהפאזות נגרמה שריפה לשני סלילי שתי הפאזות האחרות . המומחה מציין בחווה"ד כי על פי הנחיות חברת החשמל , יש להתאים מנגנוני הגנה לציוד חשמלי המתחבר לרשת החשמל. עוד עולה מחווה"ד , כי עלות התיקון של המנוע החשמלי במסגרת חברה המתמחה בתחום ליפוף מנועים הינה כ – 1000 ₪ בלבד .

לשיטת התובע , הנתבעת הפרה עימו את הסכם ההתקשרות החוזית הפרה יסודית בכך שסיפקה לו מכשיר חשמלי שאיננו כולל בחובו מנגנון הגנה כנגד הפסקות חשמל פתאומיות , ובנוסף לכך הפרה את חובת הזהירות והתרשלה בכך שמכרה לו מוצר שהינו הכרחי לצורך הפעלת המסעדה תוך סיכון עובדי ולקוחות המסעדה בהיעדר אותו רכיב הגנה כנגד הפסקות חשמל . עוד טוען התובע , כי הנתבעת הפרה שורה ארוכה של חיקוקים מכח דיני הגנת הצרכן . אי לכך , עותר התובע לשיפויו בהתאם לראשי הנזק הבאים : האחד , בגין רכישת מפוח חלופי בסך של 21,536 ₪ (ערכו המשוערך של המפוח בסך של 14,800 ₪ מיום 21.8.2006 נכון ליום הגשת התביעה) . השני , בגין רכישת המפוח החלופי מיום 17.7.2007 בסך של 20,780 ₪ (ערכו המשוערך של 14,800 ₪) . השלישי , נזק ממוני בתפעול המסעדה בסך של 2000 ש"ח . הרביעי , נזק לא ממוני בהתאם להוראת סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) , תשל"ג – 1970 בסך של 2000 ₪ .

בביהמ"ש העידו מטעם התובע התובע עצמו , החשמלאי מטעמו (מר עימאד עבוד) וכן אחיו של התובע (מר אסף מוניץ) , אשר שימש כמנהל המטבח של המסעדה . מעדותו של החשמלאי עולה , כי במהלך שלב חיבור המערכת שנרכשה למערכת החשמל של המסעדה לא נדרש החשמלאי על ידי אנשי הנתבעת שנכחו במקום ,להתקין במסעדה מנגנון הגנה כנגד "נפילות" מתח חשמל בין אם בעל פה ובין אם באמצעות הצגת דרישה להתקין מנגנון הגנה כגון דא באמצעות מפרט טכני . החשמלאי אף מדגיש בעדותו , כי נכח במסעדה ביום התרחשות התקלה נשוא מחלוקת זו , וכי הפסקת החשמל היא זו אשר גרמה לנזק שנגרם למפוח המנדף .

מתצהירו של מר אסף מוניץ עולה , כי הפסקת החשמל אירעה בשעות הצהריים , וכי עם תיקון התקלה נתחוור לו כי המפוח שבק חיים וחדל מלפעול . לגרסתו , כתוצאה מהשבתתו של המפוח בשל הפסקת החשמל התמלא מטבח המסעדה בעשן סמיך – דבר אשר אילץ אותו להורות על השבתת פעילות המטבח עד להסדרתו של המפוח . לגרסתו , כתוצאה ממצב דברים זה נאלץ האחרון בלית ברירה לדחות את קבלתם של לקוחות פוטנציאליים , אשר ביקשו לסעוד במקום ו/או להזמין מקומות לשעות הערב . לטענת העד , שיעור ההכנסות היומי בתקופת הקיץ הינו בשיעור של 4000 ₪ ליום , ולכן לפי אומדנו המסעדה  כתוצאה מהשבתת המפוח ספגה הפסד יומי כספי הינה כ – 2500 ₪ .

לטענת הנתבעת באמצעות אחד ממנהליה ובעל המניות העיקרי בה (מר שי ארמה) , הנתבעת פטורה מכל אחריות לנזק נוכח הסכמת התובע על גבי טופס הזמנת מערכת הנידוף שזו לשונה : "החברה אינה מבצעת פתחים בבטון והזנת חשמל" . עוד טוענת הנתבעת , כי הובהר לתובע טרם ביצוע ההתקנה שחיבור מערכת הנידוף אותה רכש מהנתבעת לתשתית החשמל של המסעדה מתבצע אך ורק באמצעות בר סמכא מטעם בעל המסעדה , וכי התקנת מערכות ההגנה לתשתית החשמל צריכה להיעשות באמצעות בר סמכא מטעם בעל המסעדה בלבד , ולכן האחריות להתקנת מערכות הגנה כנגד הפסקות חשמל בלתי צפויות איננה רובצת לפיתחה של הנתבעת . עוד טוענת הנתבעת , כי הינה מקנה אחריות למערכת הנידוף אך ורק במקרה של כשל ייצור במפעל המייצר , או לחילופין , במקרים שבהם מתגלעות תקלות באופן התקנת המערכת . הנתבעת אף מוסיפה ומציינת , כי התובע סירב להצעתה לבדוק את המפוח לאחר פירוקו ובדיקתו מחדש ביום שלמחרת , אלא דרש במשנה תוקף להחליף את המפוח התקול במפוח חדש בו ביום – דבר אשר אילץ את אנשי הנתבעת להגיע באופן מיוחד מירושלים לראש-פינה בשעות הלילה המאוחרות ולחזור לירושלים כלעומת שבאו בשעות הבוקר המוקדמות .

דיון והכרעה :